סיכום

את העבודה התחלתי עם חקירה מעמיקה על האוטיזם, ואותה כתבתי בסקירת הספרות- שמדברת על מהו אוטיזם, כולל מאפיינים, קשיים, התמודדות, טיפול, כתבות, הבדל יחס תקשורתי על אוטיזם בין פעם להיום.

בסקירת הספרות גיליתי שחלה התפתחות בייצוג האוטיזם על המרקע הן מבחינת כמות והן מבחינת אופי דמות האוטיסט וייצוגה.

בסקירת הספרות הצגתי מאמרים שכוללים ניתוח מקיף על כיצד דמות האוטיסט הוצגה לנו במדיה. הצגתי מהו אוטיזם, והראתי חמש כתבות אשר מספרות על ההיסטוריה של האוטיסטים בתקשורת לאורך השנים.

בעבודה חקרתי וניתחתי את הסדרה "פלפלים צהובים" (2010, אמנון קוטלר), הסרט "איש הגשם" (1988, בארי לוינסון) והסרט התיעודי "זה אח שלי" (2014, חגית רון רבינוביץ', אייל רובינשטיין).

כדי לנתח את התכנים השתמשתי בקריטריונים כגון- אפיון האוטיסט בסרט/סדרה, יחס הסביבה לאוטיסט בסרט/ סדרה, יחס האוטיסט בסרט/סדרה לסביבה, הקשיים שמוצגים והתמודדות, האם האוטיסט בסרט/ סדרה מייצג הכלה או הדרה.

המסקנה אשר הגעתי אליה היא כי בתכנים המבוימים מוצג האוטיסט על כל קשייו, אך הוא תמיד יהיה בעל יכולות מיוחדות או כישרונות מפתיעים שיעזרו לקהל לאהוב אותו.

לעומת זאת, בסרט התיעודי מוצגים קשיי האוטיסט ללא מיפוי, ואין התאמצות מצד העורך להראות את האוטיסט כ"אדם מופלא" אלא כמי שהוא.

התובנה העיקרית אשר הגעתי אליה מהעבודה היא כי ייצוג האוטיזם במרקע אינו חד משמעי.
על כל הדרה יש הכלה, ולהפך.
השאיפה שלי היא שהתקשורת תהא מכילה לחלוטין על מנת שנדע כולנו להתמודד עם יוצאי הדופן בחברה המגוונת שלנו.

בנימה אישית יותר, הייתי רוצה להוסיף שנהנתי מאוד לעשות את העבודה, גם כמקום להביע את דעותי וגם כמקום לבטא את הידע והאהבה שיש לי בנושא הכל כך חשוב הזה- אוטיזם בתקשורת.
אני מאמינה שייצוג נכון של האוטיסטים במדיה יעזור לכל צידי החברה, ואני מאחלת לכולנו עתיד שבו התכנים שנצפה בהם יהיו עשירים ומגוונים יותר.