העבודה שלפניכם הולכת לעסוק בייצוג האוטיסטים במדיה התקשורתית על ידיי סדרות וסרטים.
בעבודה זו חקרתי 2 סרטים וסדרה- התכנים שאני חוקרת הם הסדרה "פלפלים צהובים" (2010, אמנון קוטלר), הסרט "איש הגשם" (1988, בארי לוינסון) והסרט התיעודי "זה אח שלי" (2014, חגית רון רבינוביץ', אייל רובינשטיין).

הדילמה אשר מנחה את העבודה ולפיה אנתח את התכנים היא: "ייצוג האוטיסטים במדיה: הכלה או הדרה"
בסקירת הספרות בדקתי את ההיבטים הרפואיים של האוטיזם והצגתי כתבות אשר מדברות על כמות הנראות של האוטיסטים בתקשורת.

גיליתי שבשנים האחרונות חלה עלייה בנראות האוטיסטים על המרקע, וכי הייצוג אינו בדיוני אלא משקף יותר את קשיי האוטיסט- אם כי דמות האוטיסט על המסך ברוב התכנים, מתיימרת להיות הרואית.

חקרתי וגיליתי שהסרט התיעודי מציג את האוטיסט בצורה יותר מכילה ואמיתית, ללא מסננים של ייפוי המציאות, בעוד שהתכנים המבויימים נותנים לאוטיסט פן מיוחד אשר מרכך את הדמות, למשל יכולות מיוחדות (כמו ספירת הקלפים בסרט איש הגשם או הזיכרון יוצא הדופן בסדרה פלפלים צהובים) או סוף שמח.

המסקנות אשר גיליתי מהעבודה הן כי דמות האוטיסט על המרקע מעוררת אהדה בקרב הצופים, וכי חלה עלייה בחזותם על המסך.
האוטיסט בתקשורת מעורר הכלה בקרב הצופה. קשיי האוטיסט מציפים בצופה רגשות רחמים ורצון לקבל את החלש והשונה.