מטלת סיכום – זירת הספורט

 

טלוויזיה וכסף

הטלוויזיה מוכנה לשלם כסף רב על מנת לשדר אצלה משדרי ספורט מכוון שכך היא מושכת את הקהל- שידור אירועי הספורט מעלים את הרייטינג ואת הדירוג ובכך יכולה הרשת למכור עוד זמן שידור למפרסמים ולהרוויח יותר כסף.

בעקבות כך החלו שינויים בענפי ספורט שונים, כמו למשל שינוי חוקי הכדורעף בשנת 1999 כדי לתחום את משך המשחק, לפשט את כללי הניקוד ולאפשר הפסקות ארוכות יותר; ושינוי הפסקות משחק הכדורסל ממחצית לרבעים. שינויים אלה נעשו על מנת לתרום יותר זמן מסך לפרסמות כאשר הקהל צופה.

ניתוח אתר ערוץ הספורט

http://www.sport5.co.il/

באתר "אתר ערוץ הספורט" מסוקרים ענפים שונים: כדורגל ישראלי, כדורגל עולמי, כדורסל, NBA, טניס, שחייה, כדוריד, כדורעף, אתלטיקה, ג'ודו, שייט, ספורט מוטורי, אופניים וכדורגל חופים. התקשורת מספקת לצרכני הספורט את הצרכים הקוגניטיביים, אסקפיסטים, רגשיים, ואינטגרטיבים.

הצרכים הקוגנטיבים מספקים את הידע על תוצאות המשחקים, סטטיסטיקות ביצועים של ספורטאים ושל קבוצות, מידע על הקבוצות ועוד. הם  באים לדעת הציבור על ידי עיתונים ומגזינים, טלוויזיה ורדיו.

הצרכים הרגשיים נותנים תחושת התרגשות בשידור המשחק, אהדה לקבוצה ולשחקן, פרץ אנרגיה של כעס בשעה שמוציא השופט כרטיס אדום או של שמחה ברגע שמבקיע השחקן גול. מימוש הרגש נפוץ יותר באצטדיון המשחק עצמו מאשר בטלוויזיה.

הצורך האינטגרטיבי שמשלב קבוצה חברתית במהלך צריכת ספורט דרך אמצעי התקשורת השונים. חווית הצפייה ברגע האירוע וגם בצפייתו בטלוויזיה.

הצורך האסקפיסטי שהוא בריחה מהבעיות ומהצרות בחיים האישיים אל עולם הספורט. זאת ניתן לצרוך בעיקר בטלוויזיה.

לעיתונות הספורט השפעה רבה על הבניית המציאות. במשך שנים עיתונות הספורט נחשבה ללא מקצועית, רשלנית ובעלת כותבים חובבנים- אלו יצרו לה תדמית של עיתונות לא חשובה ואף מיותרת למרות דרישת הקהל והמשאבים שהוקצו לסיקורי הספורט . במהלך השנים גבר צורך הקוראים לעוד והחלו גם סיקורי ספורט בסוגי מדיה נוספים ואירועי הספורט הופיעו גם במדורי החדשות ובמדורים הכלכליים. אלו העלו את מעמד עיתונאי הספורט. העידן הדיגיטלי גרם לשינוי באופן סיקורי הספורט. ישנם מעל 14 ערוצי ספורט, תכניות ספורט יומיות ברדיו ואתרי אינטרנט המתעדכנים כל הזמן- אלו גרמו להאצת בקצב הידע לצרכן. למדורי הספורט חלק נרחב בעיתונות הישראלית על כל הבטיה עד שלפעמים כוחם הוא זה שבונה את המציאות.

צילום מסך מתוך אתר חדשות הספורט

הדגשים בסיקור הכתבות היו דגשים ארציים. רוב הכתבות בעמוד עסקו בספורט אחת בנוגע לספורט הלאומי, ובכתבות שהוצגו לא נראתה אפילו לא כתבה אחת שבה סוקר ספורט נשי. הספורט המסוקר ביותר באתר הוא כדורגל שמחולק לקטגוריה של כדורגל ארצי וקטגוריה של כדורגל לאומי. במהלך הכתבה על אירועי הדקירה של אוהדי בשיקטאש- הקבוצה אשר שיחק מול קייב, נראו מתחיים חברתיים בין הטורקים לאוקראנים כאשר האוקראינים ניצחו את הטורקים 0:6- ועוד באתטדיון הפרטי שלהם. ניתן היה ליראות שאופי הסיקור הוא אובייקטיבי ועל מנת להעביר מידע, אך הכותרת היא פיקנטית: "לא נרגעים: 10 אוהדי בשיקטאש נדקרו בקייב" כותרת זו היא על מנת להלהיב את קהל הקוראים להיכנס לכתבה. בכתבה היו אמצעים גרפים כגון תמונות על מנת להמחיש את העוצמה של המאורע- הרי שאלימות במגרשים שם היא לא חד פעמית, ואף לתת תחושה כאילו הקורא נמצא במגרש עצמו.לכתבה היו מלווים טוקבקים זועמים על החלטת השופט בנידון ואף קריאות נאצה אל עבר הנדקרים אשר "הביאו" זאת על עצמם. קישור לכתבה:  

http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=398&docID=231545&lang=he

אלימות ביציעי המשחק

ספורט ולאומיות

ניתן לראות קשר הדוק בין ספורט ללאומיות. הרי שהספורט הוא כלי נוסף לביטוי הלאומיות- למשל כאשר מיוצגת המדינה באמצעות נבחרות ספורט או שחקן יחיד, כאשר ענף ספורט מסויים משתייך אל מדינה כמו שהבייסבול בארה"ב, כאשר סגנון המשחק מעניק לו אופי לאומי כפי שהכדורגל בברזיל "שמח" ועוד. 

בישראל ניתן לראות את הגאווה הלאומית שמרגישה כל המדינה כאשר אחד מהנציגים שלו באולימפיאדה האחרונה- אולימפיאדת ריו- הגיעו להשגים מרשמים, וכמה הרשת געשה ואפילו מי שלא מבין בספורט יכל לזקוף לזכותו את ההשגים כי הוא ישראלי. למשל באולימפיאדה האחרונה נציג ישראל בג'ודו אורי ששון התחרה כנגד יריב מצרי- ניתן היה לחוש בגזענות פוליטית בשעה שבה סירב היריב ללחוץ את ידו של ששון כפי שנהוג מסורתית לפני כל קרב ג'ודו- מכוון שהוא ישראלי. דבר זה תפס תאוצה כאשר אורי ששון ניצח בקר- ועשרות בדיחות הועלו על כך באינטרנט שהיריב של אורי לא הסכים ללחוץ את ידו ואף הפסיד

רבים הפוליטיקאים הנעזרים בספורט לצרכיהם הפוליטים

צילום מסך מתוך דף הפייסבוק של מירי רגב

באולימפיאדה האחרונה שנערכה בברזיל זכתה יעל ג'רבי- מתחרה מתחום הג'ודו, במדליה. לאחר זכייתה הצטלמה עמה שרת התרבות והספורט מירי רגב. ניתן להבין כי כוונתה של מירי רגב בצילום התמונה היא הוכחה לכך שהיא אכן מאיישת את תפקידה ואף גאה בזוכים מטעם המדינה שלנו. נוסף על כך היא מראה שיש לה כשרה מעורבות בזכייתה של יעל ג'רבי.

יעל ג'רבי באולימפידה

עוד במאה הקודמת היו הפוליטיקאים נעזרים בספורט- כאשר אדולף היטלר אירח בגרמניה את המשחקים האולימפיים במהלך מלחמת העולם השנייה. זאת הוא עשה למען ההוכחה לעולם שכל הדברים הנוראיים שנאמרים עליו הם שגויים וגם כדי להוכיח את תאוריית הגזע הארי שלו- שעליה בעצם מבוסס מעמדו וכוחו. כך בעצם באמצעות הספורט ענה היטלר על האינטרסים שלו.

אדלוף היטלר נכנס לאצטדיון האולימפי של ברלין

נשים בספורט

בכל מה שקשור לספורט נשים ניתן לראות שישנה תפיסה שהספורט הנשי פחות מעניין מהספורט הגברי, ניתן לראות זאת בכמות הסיקורים המעטה שלו, כמות הצופים הפחותה ובהראותו כשולי ליד הספורט הגברי.  גם כאשר מסקרים ספורט נשים, הסיקור הוא שוביניסטי המתמקד במראה החיצוני של הספורטאיות ולא בכישורים האתלטיים אשר הן הגיעו אליו. הסיקור מהול בהערות סקסיסטיות ושוביניסטיות, בעיקר מזווית הראיה של הגברים. 

כאשר שומעים את המושג ספורט נשים חושבים על ענפים הנתפסים כ"נשיים" מאחר שלחשוב על אישה משחקת כדורגל נראה כתמוהה בעני החברה. ובכלל השימוש בהוספת המילה "נשים" לכל סוגי הספורט הוא ממגדר, הרי אין כתבי הספורט מצניים כי קבוצת הכדורגל העולה לשחק היא "כדורגל גברים".

בפרשנויות שונות מוצג הספורט כשליטה חברתית, יחסי כוח ואף מעמד חברתי. וכפי שמעמדה של האישה נחות במציאות ככה הוא גם בספורט. הספורט נתפס כנשלט בידי הגברים ולכן כל עיסוק נשי בו גובל בסטייה.

במאה ה- 19, הספורט היה תחום שנשלט לגמרי על ידי ההגמוניה הגברית. מי שעסק בספורט נחשב לגברי. התכונות המובלטות בספורט הינן: תחרותיות, אגרסיביות, כוח, רציונליות, אחריות. אלו הן תכונות גבריות, ולכן נשים היו צריכות להימנע מפעילות שתבליט תכונות אלו.

הדרת נשים בספורט ומהספורט מתבצעת כל הזמן- באמצעות העיתונים, הכתבות, המעמד וכדומה.

כפי שניתן לראות שינוי לאורך השנים בזכויות הנשים כך דרשו הנשים שוויון ורצו להשתתף באולימפיאדה. ב1900 בפריז השתתפו נשים בכמה תחרויות ספורט, אך רק בענפים הנחשבים ליותר "נשיים", הרי עד אז נשים תפקידן היה לעודד את הגברים. ניתן לראות דמיון בין הדרת נשים מהצבא והדרת הנשים מהספורט בעבר- לשניהם דרושים אופי חזק ויכולת פיזית, והרי אין נשים ביכולתן לעמוד בזה מכוון שהן "רכות, שבירות ועדינות". בשניהם סומנה שהגבר עליון ואציל מעל האישה. וכמובן ששניהם משמרים תפיסה הגמונית פטריארכלית.

אז מי יותר חזק? נשים או גברים?

נקודה חשובה נוספת היא שגם כאשר ניתן לראות ספורט נשי הנשים בו לבושות לבוש מינימלי ו"סקסי" שלא בהכרח נחוץ כדי להגיע להשגים מרשימים. אין מטרה אחרת מלבד מטרת חשיפת גופה של האישה כאמצעי שעשוע- שעל כן גופה של הספורטאית להיות חטוב ומושך.
החיפוש הראשוני של SPORT WOMEN בגוגל בתוצאות הסרטונים הן סרטונים המציגים את ה"רגעים הכי סקסים" וה"ספורטאיות השוות של השנה" לעומת זאת כאשר מקישים SPORT MEN אין זכר לפרטי גופו של הספורטאי.

לסיום הספורט משלב את כל האלמנטים והמאורעות בחיי היום יום שלנו והוא חלק בלתי נפרד משגרתנו. כולם רוצים להיות בספורט- לא משנה מתי, איפה ואיך; זו תעשייה שהרצון להיות חלק ממנה גובר על כל הגיון- ליפניכם ההקצנה הקומית של הנושא אשר הופקה על ידי "בערך":